הנדסה גנטית וסטיה חברתית חלק א

על המאמר :

המאמר שלהלן הוא חלק ראשון מתוך שלושה שביחד מהווים פרק מתוך ספרו של הכותב "עיונים סוציולוגיים בספרות המדע הבדיונית". הספר דן ביצירות מדע בדיוניות המתארות סיטואציות חברתיות עתידיות, מתייחס אליהן כאל חברה אמיתית ומנתח אותן בדרך תצפית סמויה.

מבוא

סטייה חברתית כתופעה היא תופעה אוניברסלית והיא תתפוש את מקומה גם בחברה בה ההנדסה הגנטית תגיע לרמות הגבוהות ביותר. בכל חברה שהיא יהיו אנשים שיפעלו בניגוד לציפיות ולמוסכמות-הם רואים עצמם כפטורים מנורמות ההתנהגות וערכי החברה בה הם פועלים. היקף הסטייה והיחס לסוטים הם שיכולים להשתנות על רצף הזמן ולהם תבנית מסוימת. יבדקו כאן הקשר בין ההנדסה הגנטית וסטייה חברתית ומופעיה השונים של הסטייה לא מבחינת תכניה, אלא מבחינה מבנית. התפישה כאן בניתוח הסטייה היא תפישתו של דורקהיים. תפישתו של דורקהיים ניתנת רק מהצד המבני שלה, גם אם זה נעשה בפשטנות רבה.

החברה על פי דורקהיים נעה חד-סטרית מצורת ליכוד מכני לצורת ליכוד אורגני, כאשר הליכוד האורגני טוב יותר מהליכוד המכני מכיון שהוא מאפשר פיתוח המיוחד שבאדם. בשלביה הראשונים של החברה ליכודה היה מכני. הפרטים היו כפופים טוטלית לחברה ובעלי חופש פעולה מועט ביותר. הפרטים כולם וללא יוצא מהכלל ממלאים את אותם התפקידים. נסיונותיהם, עמדותיהם ורעיונותיהם זהים. אותה חברה עם התקדמותה והתפתחותה הופכת יותר ויותר לחברת ליכוד אורגני. זהו מצב ההולך לקראת אינדבדואליזציה של הפרט. החברה מבוססת עתה על השוני שבין הפרטים. הגבלות עדיין קיימות, אך חופש הפעולה רב יותר. הפרטים קשורים זה בזה קשרי תלות. מאחר וכל פרט מבצע עבודות אחרות אין זה אפשרי יותר שכל הפרטים יבצעו אותן עבודות. לכן כל אחד יכול לפתח את המיוחד שבו. חלה דיפרנציאציה בנסיונות, ברעיונות ובעמדות, מה שמגביר את סובלנותם של הפרטים זה לזה. שעה שחברת ליכוד מכני מאופיינת בתודעה משותפת חזקה ביותר, בחברת ליכוד אורגני תודעה זו חלשה יותר.

לעולם לא תהיה חברת ליכוד מכני טוטלי ולעולם לא תהיה חברת ליכוד אורגני טוטלי. מה שכן ניתן לומר הוא שבשלביה הראשונים של החברה, הליכוד המכני הוא דומיננטי יותר ובחברה בשלבי התקדמותה המאוחרים הליכוד האורגני הוא דומיננטי, אם כי יהיה בסיס מסוים של ליכוד מכני.

חברת הליכוד המכני היא בעלת סף רגישות נמוך ביותר. הפשע-למעשה כל פשע- מהווה פגיעה בחברה עצמה מכיון שהוא פוגע ברגשות המשותפים לחברה כולה. זהו איום על החברה כולה. חברת הליכוד האורגני לעומת זאת היא בעלת סף רגישות גבוה יותר. הפשע מהווה פגיעה בקטע אוכלוסיה מסוים, לכן ניתן לדבר גם על דיפרנציאציה של הפשע. רק מספר קטן של פשעים מאיים על החברה כולה.

אגדיר את הסטייה החברתית כאותו מנגנון אשר בעזרתו החברה שומרת על גבולותיה וקיומה בדרך השלילה. מנגנון זה הוא סך כל האיסורים החלים על הפרטים ומערכת ענישה תואמת. בחברת לכידות מכנית מספר האיסורים גדול יותר מאשר בחברת לכידות אורגנית.

ככל שהחברה יותר חברת לכידות אורגנית היא, פתיחותה גדולה יותר. ניתן לסווג את הפתיחות לשלושה סוגים והם:

1. פתיחות רעיונית-הנכונות לגלות סובלנות לרעיונות ולדפוסי חשיבה חדשים.

2. פתיחות חברתית- הנכונות לגלות סובלנות ולהתייחס לאנשים כמות שהם.

3. פתיחות רגשית-הנכונות להחצין רגשות.

מושג חשוב נוסף הוא גבולות התוכן הקריטיים. גבולות התוכן הקריטיים הם סך כל האיסורים שאותם אין לעבור בכלל. בלכידות מכנית הגבולות הם רחבים ביותר בשלושת סוגי הפתיחויות. מכאן שהמגמה היא לקראת הצרת גבולות התוכן הקריטיים עם התפתחות החברה. אין זה הכרחי שמספר האיסורים יצומצם במקביל בשלוש סוגי הפתיחות. מאוד יתכן שקודם יצטמצם מספר האיסורים בסוג פתיחות אחד , אחר כך בשני ולבסוף בשלישי. אידיאלית בחברת סולידריות אורגנית הפתיחות היא כמעט מלאה בשלוש סוגי הפתיחות. כמעט, ולא בצורה מלאה מכיון שפתיחות רעיונית מלאה תביא לפירוק החברה. אותם רעיונות שלגביהם חל איסור בשינויים הם הבסיס של ליכוד מכני שנשאר עוד מראשית היווצרותה של החברה.

הסטייה החברתית תיבחן בשלוש יצירות מהספרות המדע בדיונית והן "המחר הנועז", "מלחמת המינים" ו"הסדן של יופיטר".

"המחר הנועז"

מטרות החברה

מעצביה של החברה המתוארת ביצירה זו שמו להם למטרה ליצור חברה צרכנית בה כל פרט מביא תועלת הן בחייו והן במותו. הערכים העליונים של החברה הם יציבות, נוחיות וצריכה. הכול נע סביב שלושה ערכים אלה." לא תקום ציוויליזציה בלי יציבות, לא תקום יציבות חברתית בלי יציבות אישית"(עמ. 34). "הפרטים מעדיפים לעשות הכול בנוחיות… ומי שאינו מעוניין בכך ובמקום זאת מעוניין בשירה…בסכנה אמיתית… בדרור…ברוחב לב…בחטא…תובע את הזכות להיות אומלל…את הזכות להזדקן, להפוך מכוער ואימפוטנט, את הזכות להיות בסכנת עגבת וסרטן ואת הזכות לרעוב, את הזכות לשרוץ כינים, את הזכות לחיות בחשש מתמיד מפני המחר, את הזכות להידבק בטיפוס, את הזכות להתענות במכאובים שאין להביעם במילים מכל סוג שהוא"(עמ. 179). סיסמת המדינה היא שיתוף, זהות,יציבות(עמ. 1). בחברה זאת "מושגים מצומצמים מביאים לאושר ולמידות הטובות בעוד שמושגים כוללים הם אסונות אינטלקטואליים הכרחיים. לא הפילוסופים כי אם נסרי המתכת ואספני הבולים הם שמחווים ומעצבים את פניה של החברה"(עמ. 2). כל אחד עובד למען כולם. אין יכולים לוותר על איש(עמ. 58), לא בחייו ולא במותו. הפרטים עם מותם מועברים למשרפות בהם מפיקים מגופם חומרים כימיים עבור מטרות שונות. "עכשיו מפיקים כ-98% מהחומר…נעים לדעת שאנו מוסיפים להועיל מבחינה חברתית אפילו אחר מותנו. אני מצמיחים צמחים"(עמ. 58).

עיצוב החברה

עיצובה של החברה נעשה בשלושה אופנים: אכיפה, לידה ממוכנת וסוציאליזציה.

1. אכיפה- בחברה צרכנית "אינך יכול לצרוך הרבה אם אתה יושב וקורא ספרים"(עמ. 40). השיטות ששימשו לכך הן תעמולה נרחבת כנגד לידה טבעית(עמ. 40) מלווה במאבק חריף כנגד שרידי העבר, על ידי סגירת המוזיאונים, ניפוץ שרידים היסטוריים על ידי איסור כל ספר שיצא לאור לפני 150 למניין פורד. נצרות מוסר ופילוסופיה שכפרו בעקרון הצריכה הביאו אמנם תועלת בתקופות עניות בייצור, אך בעידן של מכונות ושל ניצול החנקן-לא היו אלא פשע כנגד החברה. ראשי הצלבים נקטעו והם הפכו סמל טי. כן היה הדבר בשם אלוהים. כעת חיים במדינה העולמית…חוגגים את יום פורד…שרים את שירי החברה ועורכים את סוד הסולידריות"(עמ. 42)."הבזיונות הפסיכולוגיים של העת הישנה הוכרתו ויחד איתם כמובן…כל הייחודים הנפשעים של האדם הישן. כעת נשאר האופי עקבי ויציב למשך כל תקופת החיים…החושים והכוחות הפועלים בגיל שישים כמות שהיו בגיל שבע עשרה. בימים הרעים שעברו ללא שוב היו אנשים מזדקנים, פורשים מקלחת החיים יוצאים לפנסיה, הופכים אדוקים מוציאים את ימיהם בקריאה, מחשבות-מחשבות. עכשיו בעזרת הקידמה-אנשים זקנים מזדווגים, ממלאים את הזמן בעיסוק מועיל. אינם חופשיים מתענוג, אינם פנויים להתיישב ולחשוב- ואפילו אם לרוע המזל נקרית להם שעת פנאי כזאת, הרי קיימת הסומה המרנינה-וכשהם מתעוררים מהשפעת הסם כבר חלף יום החופש, שוב הם דורכים על הקרקע המוצקה של הטירחה היומית המסיחה את הדעת, משוטטים מסרט לסרט, מבחורה זו לבחורה זו, ממגרש גולף אלקטרומגנטי ל…"(עמ. 44).

2.לידה ממוכנת-כל אישה "עוברת בהתנדבות ניתוח למען החברה"(עמ. 6) בו היא תורמת את שחלותיה העוברות טיפול מיוחד-תהליך בוקנובסקי(עמ. 7 ) במדגרה. "ביצה אחת , עובר אחד, תינוק אחד-זה דרך הטבע, אך ביציות בוקנובסקי תפרחנה נבטים, תוכפלנה ותתפצלנה. מספר הנבטים הוא משמונה עד תשעים ושישה יצורי אנוש במקום שמקודם יכולנו להפיק אחד בלבד. זהו פירוש הקידמה"(עמ. 7)."תהליך זה הופך בדרכו הנאה את הביצית המקורית לעוברים במספר הנודד משמונה לתשעים ושישה-כולם תאומים זהים- אך לא בזוגות או שלישיות, לא בדרך מקרה. כבאותם ימים עתיקים של ילודה חיה. במניינים ובתריסרים, במספרים של ממש…תהליך בוקנובסקי הוא אחד הכלים העיקריים ליציבות החברה…אנשים ונשים אחידים בדפוסים אחידים צוות שלם של מפעל חרושת מוצאו מביצית בוקנובסקי אחת"(עמ. 8). "תשעים ושישה הוא היבול המקסימלי"(עמ. 99). "אילו יכולנו להפעיל את הבוקנובסיקציה על כלל ביציות היו נפתרות כל בעיותינו"(עמ. 8). "התינוקות בסוף התהליך יוצאים כיצורי אנוש בני אלפא, או בני אפסילון, פועלי ביוב לעתיד…או מנהלי מדגרות לעתיד"(עמ. 13). כל תהליך ההריון אם כן מוצא אל מחוץ לרחם ומתבצע בדרך תעשייתית-במדגרה, מתוך מגמה לפתח חמישה סוגי אנשים-אלפא, ביתא, גמא, דלתא ואפסילון. לכל סוג

אנשים תהליך הריון אופייני לו. טיפוס אלפא הוא הטיפוס המשוכלל ביותר וטיפוס אפסילון הוא הנחות ביותר. להוציא את טיפוס אלפא, בכל הטיפוסים אנשים משוכפלים, רק בתהליך אלפא כל ביצית מופריית על ידי זרע אחד בלבד"(עמ. ) מתוך מגמה לפתח פרטים בעלי ייחוד. בספר ניתנות מספר דוגמאות של תהליכי הריון-

-"עובדים טרופיים מקבלים את חיסונם הראשון במטר ה-150…העוברים הם בעלי זימים. אנו מחסנים אותם כנגד מחלות האדם בעתיד"(עמ. 15).

-"במסלול מספר עשר מחוסן הדור הבא של כימאים מפני השפעת העופרת, הסודה, הזפת והכלור. מיכון מיוחד מחזיק את מיכליהם של מהנדסי הטילים לעתיד לבוא בזעזוע מתמיד על מנת לשפר את חוש שיווי המשקל שלהם. ביצוע תיקונים על צידו החיצוני של טיל בזמן שהותו בחלל הוא מקצוע מסוכן. התהפכותו של העובר מופסקת במצב שראשו כלפי מטה, מזונו מומעט וכמות הנסיוב מוכפלת. הם לומדים לסגל את עצמם למצבים שונים. למעשה אושרם האמיתי הוא בשעה שהם עומדים על הראש"(עמ. 16).

3.סוציאליזציה- הסוציאליזציה מופעלת לכל אורך חייו של הפרט, בילדותו ובבגרותו. זהו תהליך בלתי פוסק הדואג לכך שהפרט לא יחרוג מהמסגרת בה הוא נמצא. בספר ניתנות מספר דוגמאות לחינוך ילדים.

-.תינוקות המיועדים להיות בני דלתא מחונכים לשנוא ספרים ופרחים. "פרחים ונופים לוקים בחסרון חשוב. הם ניתנים בחינם. אהבת הטבע אינה מפעילה בתי חרושת. הוחלט לדכא את אהבת הטבע בכל מחיר בין השכבות הנמוכות. לדכא את אהבת הטבע אך לא את הנטייה להוציא את כספם לנסיעות. היה הכרח למצוא דרך לאלצם לצאת אל הטבע אף כי ישנאו אותו.הבעיה היתה למצוא נימוק כלכלי יותר משכנע להוצאות נסיעות מאשר סתם אהבה לפרחים ונופים. והדבר נמצא. ההמונים מוכוונים לשנוא את הטבע אך בד בבד עם זה מכוונים לאהוב ספורט הקשור בטבע. יחד עם זה אנו מקפידים שכל סוגי הספורט הקשורים בטבע יהיו כרוכים בקניית מכשירים מסובכים. כך הם מוציאים את כספם על מוצרי תעשייה ולא על נסיעות בלבד. למטרה זו קיימים הזעזועים החשמליים"(עמ. 19-20). יוצרים אצל התינוקות המיועדים להיות בני דלתא התנייה שלילית לפרחים וספרים. השיטה היא להראות לתינוקות אגרטלי שושנים וספרים המוצבים ביניהם. כאשר התינוקות נוגעים באגרטלים, אלה האחרונים מחושמלים. התינוקות מקבלים מכת חשמל חזקה ובורחים. כך חוזרים על הניסוי מספר רב של פעמים עד שמדריכיהם של התינוקות יודעים בבירור שהתינוקות לא יגעו לעולם בספרים ובאגרטלים"(עמ. 19-20).

-.לימוד בדרך השינה-"יסודות ההכרה הכיתתית" למשל מושמעים לתינוקות בעת שנתם. "ארבעים עד חמישים פעם עד קומם ואותו הדבר ביום חמישי ואותו הדבר ביום ראשון. 123 פעמים בשבוע, 30 פעם בחודש, אחרי כן הם עוברים לשיעור יותר מתקדם"(עמ. 23). יסודות ההכרה הכיתתית הם סימני ההשתייכות החברתית ללימודם מפנים בתוך הילדים את המסגרת החברתית אליה ישתייכו בעתיד, בה הם יהיו גאים וחוסר נכונות לעבור למסגרת אחרת. אחד שאמור להיות ביתא לומד כי "ילדי אלפא לבושים באפור. הם עובדים קשה מאיתנו, כי הם פקחים נורא. אני באמת שמח נורא שאני ביתא, כי אינני עובד כל כך קשה ואנחנו טובים יותר מהגמאיים והדלתאיים. הגמאים טיפשים. הם לבושים כולם בירוק וילדי דלתא לבושים בחאקי. לא אינני רוצה לשחק עם ילד דלתא והאפסילונים גרועים עוד יותר. הם טיפשים עד כדי כך שאינם יודעים קרוא וכתוב. מלבד זאת הם לבושים בשחור שהוא צבע בלתי נסבל. אני שמח שנוצרתי ביתא"(עמ. 23).

אצל הבוגרים הסוציאליזציה באה לידי ביטוי בכללי התנהגות שונים.

-.לבישת בגדים מטולאים היא פעולה אנטי חברתית(עמ. 91).

-.כאשר אדם נכנס לדיכאון הוא לוקח מנת סם(עמ. 44) ואחרי שנרגע חוזר לפעילות שגרתית. אסור לחוש בשום דבר מכיון ש"כאשר הפרט חש, החברה תותש"(עמ. 73).

-. מאוד בלתי מקובל לאישה לצאת עם גבר זמן רב. מגיל 40 או 35 זה לא כל כך נורא, אך בגיל צעיר זה לא כל כך מקובל(עמ. 33).

-."ככל שאדם יותר מוכשר, כך הוא יותר מסוכן. מוטב שיסבול האחד מאשר יושחתו הרבים…אין עלבון יותר גדול לחברה מאשר התנהגות בלתי שגרתית הרצח מחסל את הפרט- ואחרי הכול מהו הפרט?… סכנת אי שגרתיות שקולה כנגד חייו של פרט אחד. היא מחבלת בחברה עצמה. כן בחברה עצמה"(עמ. 111). זאת הסיבה לכך ש"המדע מסוכן כשם שהוא מועיל. הא העניק לחברה את שיווי המשקל היציב ביותר בהיסטוריה, אך אי אפשר להרשות למדע לקלקל את אשר תיקן. על כן…מצמצמים את החקירות במידה רבה של זהירות. לא מאפשרים למדע לעסוק אלא בבעיות הדחופות ביותר. כל חקירה אחרת מוחנקת באיבה"(עמ. 169-170). אי לכך הוגלה מחבר ה 'תיאוריה החברתית הביולוגית החדשה' אל מחוץ למדינה לאי סט. הלן. טיפולו של מחבר הספר הוא מעמיק ומקורי אך כופר ומסוכן לסדר החברתי. העבודה כללה רעיונות שהיה בהם להשפיע על המוחות הפחות מיושבים בין המעמדות הגבוהים-הם עלולים לאבד את אמונתם באושר בתוך המטרה האידיאלית ולהתחיל להרהר שהמטרה הסופית היא משהו אחר. משהו מחוץ לתחום החברה הנוכחית,שיעור החיים אינו נוחות מתמשכת אלא העצמה ועידון של הבנת החיים, הרחבת אופקים מסוימת. זה …כנראה די נכון, אך בנסיבות הנוכחיות אין להרשותו"(עמ. 132).

ענישה

הענישה בספר מתייחסת רק לאנשים מטיפוס אלפא. את החריגים שבאנשי אלפא שולחים לאיים-מקומות בהם נמצאים אנשים אשר מסיבה זו אחרת הם בעלי הכרה עצמית חריפה מאוד שאינה מאפשרת להם לחיות בחברה הכללית. אלה אנשים בעלי רעיונות עצמאיים משלהם(עמ. 169).

הדמויות הסוטות בספר

1. ברנארד מרקס-במקצועו פסיכולוג מקצועי. בשל טעות ב"ייצורו" נמזג אלכוהול לדמו והתוצאה היתה טיפוס מעורב של אלפא פלוס עם גוף של אלפא מינוס. אדם נמוך יחסית למעמדו(עמ. 130). מה שהפך אותו ליוצא דופן "היותו עני בעצמות ובשרירים בודד אותו מחברים ותחושת הייחוד שהתפתחה לעליונות רוחנית, עוד הוסיפה ובידלה אותו"(עמ. 53). "אולי אינו יכול להזיק אבל הוא גורם לאי שקט נפשי. הנה למשל שגעונו לדברים פרטיים ופירוש הדבר למעשה לא לעשות דבר, שהרי מה יכולים לעשות בפרטיות"(עמ. 69). נאמר עליו "איש זה אלפא פלוס, שקיבל כל כך הרבה מהחברה ושכתוצאה מכך אפשר היה לצפות ממנו שייתן הרבה לחברה…מעל באימון הרב שניתן בו על ידי השקפותיו הכופרות בספורט ובסומה ובאי השגרתיות מסמרת השיער של חיי המין שלו, בסירובו ללכת בתורת פורד המנהיג ולהתנהג בשעות הפנאי 'כעולל בבקבוק'…הוכיח שהינו אויב החברה, מחבל…בסדר היציבות, מורד בציוויליזציה בכבודה ובעצמה"(עמ. 112).

2. הלמולץ ווטסון-במקצועו מהנדס רגשות. הממונים עליו טענו שהוא "מעט יותר מדי מחונן"(עמ. 53). השפע הרוחני שלו שהיה קשור לעבודתו כמחבר תסריטי חושנוע ומחבר סיסמאות וחרוזים היפנופידיים הביא לתוצאות דומות לאלו שהביא בפגם הגופני בברנארד, מה שהעמיד אותו בהכרה שהוא יחיד ומבודד מאחרים היה כשרונו הבלתי רגיל"(עמ. 53).

המשותף למרקס ולהלמולץ הוא ההכרה ששניהם אנשים אינדבדואליים(עמ. 53). בעוד שהלמולץ היה מוכן נפשית להישלח לאי בודד, על מרקס נכפה המעבר לאיסלנד(עמ. 76).

מסקנות

החברה המתוארת ביצירה זו שמה לה למטרה התקדמות לקראת יציבות, נוחיות וצריכה. אלה הם ערכי היסוד שלה. כל ניסיון לפגוע בערכים אלה כמוהו בפגיעה באשיותיה של החברה. שיתוף וזהות הם האמצעים הדומיננטיים לשמירה על יציבותה של החברה.

הזהות מושגת בעזרתה של ההנדסה הגנטית. חמישה מעמדות קיימים בחברה מאפסילון עד אלפא, כאשר אפסילון נמצא בתחתית הסולם ואלפא בפסגתו. במעמדות אפסילון, דלתא, גמא וביתא הזהות מושגת על ידי שכפולם של הפרטים וסוציאליזציה מתאימה הדואגת לכך שהם ירצו להישאר בתוך קבוצתם ויהיו גאים בהשתייכותם המעמדית. מכיון שבקבוצה אלפא לכל פרט יש ייחוד מסוים קיימים שולי ביטחון מוגדרים ומצומצמים ביותר התוחמים את הייחודיות.

קיימת דיפרנציאציה מקצועית מוגדרת. כל פרט וכל קבוצת פרטים במעמד שלהם מבצעים עבודות המיועדות להם ואך ורק להם. לכאורה זה היה צריך להוביל לדיפרנציאציה בניסיונות, ברעיונות ובעמדות ולהגביר את סובלנותם של הפרטים זה לזה. בפועל הדברים שונים. הסוציאליזציה העמוקה של החברה גורמת לכך שהשונות בין הפרטים היא בתחום המקצועי בלבד ומתועלת בתוך גבולותיו של מעמד נתון. השכפולים, הסוציאליזציה וההתניות שלהם, בדרך חייהם גורמת להם להיות דומים זה לזה באופן מוחלט. הייחודיות הולכת ונעלמת. הרצון להתקדם לעבר יציבות מוחלטת מוריד את סף הרגישות, מכיון שכל פגיעה שהיא ביציבות פוגעת ברגשות המשותפים לחברה כולה, קרי הנוחיות והצריכה. קיים איום על החברה כולה. ככל שהחברה מתקדמת יותר על ציר הזמן, פתיחותה הולכת וקטנה.

הפתיחות הרעיונית מצטמצמת והראיה לכך היא בהגלייתו של מחבר 'התיאוריה הביולוגית החדשה'. הפתיחות החברתית הולכת ונעלמת בשתי רמות. ברמה המעמדית, לבן מעמד אחד אין סובלנות לבן מעמד אחר. יתרה מזאת הוא שונא אותו. בתוך הרמה המעמדית קיים חוסר סובלנות כלפי הפרטים שבה, אם הם יוצאי דופן והראיה לכך היא היחס לו זוכים מרקס והלמולץ. שניהם מוגלים כאמור.

הפתיחות הרגשית גם היא נעלמת. אין מחצינים יותר רגשות. "הצניעות למשל פירושה תשוקות, צניעות פירושה חולשת עצבים.תשוקות וחולשות עצבים פירושן חוסר יציבות וחוסר יציבות פירושו קץ הציוויליזציה. ציוויליזציה נעימה לא תתקיים ללא שפע של חטאים נעימה…לציוויליזציה אין כל צורך באצילות או גבורה. תופעות אלה הינן סימפטומים לחוסר יציבות פוליטית. בחברה מאורגנת כהלכה…אין לאיש הזדמנות להיות אצילי או הרואי. הזדמנות כזאת נוצרת רק בתנאים בלתי יציבים במקום שיש נאמנויות מחולקות"(עמ. 177).

זאת אם כן חברה בעלת סממנים של חברת סולידריות אורגנית, אך בעלת מהויות של חברת סולידריות מכנית. החברה מתקדמת לקראת נסיגתה.

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע פופולרי, תרבות פופולרית. קישור קבוע.

תגובה אחת על הנדסה גנטית וסטיה חברתית חלק א

  1. בלוג מאוד מעניין יישר כח !

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*