אנשי הקוד-החלק הרביעי -הענק של המדע הבדיוני הרוסי בישראל

 

פסח עמנואל סופר המדע הבדיוני המפורסם והמוערך ביותר החי כיום בישראל אינו מוכר כלל לחלק גדול מחובבי המדע הבדיוני בישראל שאף לא שמעו את שמו.

וזאת מכיוון שהוא כותב אך ורק ברוסית.

פסח עמנואל נולד ב-1944 כותב מ-1959 עלה לארץ ב-1990. עמנואל פירסם חמש רומאנים של מד"ב בהם "טיפות היקום הכוכבי " "היום מחר ותמיד" ו"המידה הגבוהה ביותר" ויותר מ40 סיפורים ונובלות לפני 1990 . ויותר מ-70 סיפורים בעיתונים הרוסיים בישראל שמתרחשים בישראל חלופית של המאה ה-21. . כן חיבר יותר מ-60 מאמרים מדעיים בכתבי עת מדעיים רוסיים ואחרים באסטרונומיה ואסטרופיזיקה. שימש כעורך מדון "המסכה השחורה " לספרות בלשית ומדעית בדיונית פנטסטית בעיתון הרוסי "מגזין-וסטי"

"אנשי הקוד ".

"הוא פירסם את היצירה המדעית בדיונית הידועה ביותר בעולם הרחב ( דהיינו רוסיה ) והשנוייה ביותר במחלוקת שנכתבה בישראל בעשרות השנים האחרונות "אנשי הקוד"( 2000) .שבה מתברר על ידי פיענוח הצופן הטמון בתנ"ך שאנשי העם היהודי הם בעלי פוטנציאל להיהפך לגזע של אנשים עליונים והגיבור הופך לסופרמן , חוזר בזמן לימי משה שקיבל את הקוד בסיני ואיבד אותו . כל היהודים הופכים לסופרמנים.והם יוצאים בסיום הסיפור לממש את העידן המשיחי שמשמעותו ישוב כוכבי הגלקסיה .

ספר חדש של פסח עמנואל בשם "נקמה בדומינו " יצא לאור בשנת 2010 במוסקבה  וזהו ספר בלשי שעוסק בעולמות מקבילים .

פסח עמנואל פעיל מאוד גם כעורך ירחון מדע בדיוני ישראלי רוסי באינטרנט בשם "שביל החלב " באינטרנט ".

ראיון ראשון עימו בשפה העברית בחלק הרביעי והמסיים של סדרת "אנשי הקוד –סצינת המדע הבדיוני הרוסית בישראל .

 

החלקים הקודמים בסדרת "אנשי הקוד -סצינת המדע הבדיוני הרוסי בישראל ":

החלק הראשון

החלק השני-סופר מקובל ומזכ"ל

החלק השלישי -הבלדה של דניאל קלוגר

אנשי הקוד -החלק הרביעי -הענק של המדע הבדיוני הרוסי בישראל

מאת פאבל איצקוביץ

הם חיים בישראל, הספרים שלהם נמכרים במאות אלפי עותקים וזוכים בפרסים ספרותיים נחשבים. העלילות של הרבה מהספרים הללו מתרחשות בישראל עם גיבורים ישראלים ועלילה ששואבת את השראתה מהמקורות היהודיים. אבל כנראה שאף פעם לא שמעתם עליהם כי הם כותבים ברוסית. נא להכיר: סופרי המד"ב הישראליים שכותבים ברוסית

מדע בדיוני ופנטזיה אף פעם לא היו מאוד פופולאריים בישראל ואין הרבה יצירה ישראלית מקורית בתחום. זה מובן שכן קהל הקוראים העברי הוא מצומצם וקשה לפרוץ את מגבלות התרגום ולהגיע לשווקים הגדולים שבחו"ל. מה שאתם לא יודעים הוא שבגל העלייה של תחלית שנות התשעים מחבר העמים, הגיעו לישראל עשרות כותבים מוכשרים, שמה לעשות, כותבים ברוסית. רובם הפכו לעיתונאים בעיתונות הרוסית בארץ, בעיתונים כמו "ווסטי" ו"נובוסטי ניידיילי" אך מקצתם המשיכו לכתוב פרוזה ושירה ברוסית. הספרים שלהם אמנם כתובים ברוסית ועל פי רוב מתפרסמים ברוסיה שכן זהו שוק קוראים הרבה יותר גדול, אך הנושאים של ספריהם מאוד מושפעים מהמציאות הישראלית ומהנושאים היהודיים שסופרים אלה גילו מחדש עבור עצמם והתחברו אליהם. רובם הם סופרי מיינסטרים כמו דינה רובינה ומשוררים כמו איגור גוברמן, אך הכתבה הזו תנסה להכיר לכם דווקא את סופרי המתח והמדע הבדיוני,

הסופר האחרון  שאותו ראיינתי עבור סדרה זאת הוא פסח עמנואל, אולי הגדול והמפורסם מבין סופרי המד"ב שחיים בארץ וכותבים ברוסית.

פסח עמנואל

מר עמנואל, ספר לי בבקשה מעט על עצמך ועל קורות חייך.

עמנואל: נולדתי ב-1944 בעיר באקו שבאזרבייז'אן. למדתי שם באוניברסיטה וקבלתי תואר שני בפיזיקה. לאחר מכן עבדתי במצפה כוכבים ושם עשיתי דוקטורט באסטרונומיה. התמחיתי בכוכבי ניוטרון. ב-1990 עליתי לארץ ועבדתי במשך 3 שני באוניברסיטת ת"א כחוקר. אח"כ ערכתי במשך שנתיים מוסף של העיתון בשפה הרוסית "הארץ שלנו". כשהמוסף נסגר עברתי לעיתון "ורמיה" (זמן) שם ערכתי את אחד המוספים גם כן ואח"כ ערכתי את העיתון "אלף". ב-2001 עברתי לערוך את העיתון "ורמיה" כולו עד שהוא נסגר ומאז אני עוסק בכתיבה בביתי.

איך התחלת לכתוב?

עמנואל: את הסיפור הראשון שלי כתבתי כשלמדתי בכיתה ט', בשנת 1959. הסיפור התפרסם במגזין "טכניקה לנוער" בבריה"מ. את הסיפור הבא פרסמתי ב-1964 באוסף סיפורים שיצא בבאקו שהיה באותו זמן אחד משלושת מרכזי המד"ב בבריה"מ (בנוסף למוסקבה וללנינגרד).

ב-968 התפרסם סיפור שלי באוסף סיפורי מד"ב שיצא במוסקבה. פרסמתי סיפור או שניים בשנה. בבריה"מ של אותה תקופה לא התפרסם הרבה מד"ב ורק לשתי הוצאות היה מותר להוציא ספרי ז'אנר והן הוציאו 5-6 ספרים בשנה.

הספר המלא הראשון שלי יצא ב-1984, זה היה ספר כיס קטן של כ-200 עמודים אך הוא יצא בכ-300 אלף עותקים. את הספר הבא הוצאתי בעזרת מימון חלקי של משרד הקליטה שנתן 2000 ₪ להוצאת הספר. בספר שיצא ברוסיה מוזכר ישו כדמות משנית אך העורך הרוסי שם אותו על העטיפה של הספר ולכן הספר לא נמכר טוב כל כך בארץ…

עטיפת ספר מאת פסח עמנואל

הספר הראשון שלי שהוצאתי בארץ יצא בשנת 1993.

ב-1996 דניאל קלוגר הוציא מגזין מד"ב בשם "עולמות" שיצאו ממנו 4 גיליונות בלבד. הוא גם הוציא את הספר השלישי שלי בשם "אנשי הקוד". הספר יצא ב-500 עותקים בארץ. הספר הבא שלי בשם "כל התבוניים" יצא במוסקבה ב- 2002 ובאותה הנה יצא עוד ספר שלי בשם "יהיה מה שיהיה". ספרים אלה עוסקים בישראל במאה ה-21.

ב-2005 יצאו שני ספרים שהגיבור שלהם הוא יונה שקט (גרסה ישראלית לדמות מפורסמת של סטניסלב לם). מאז הוצאתי ספר כל שנתיים. כמו כן פרסמתי הרבה סיפורים באוספים ומגזינים של מד"ב. הספר האחרון שלי יצא לפני כמה חודשים והוא נקרא "נקמה בדומינו". זהו ספר מד"ב שבמרכזו חקירה בלשית שנערכת במקביל במאה ה-19 ובשנת 2009.

ביולי התפרסם במגזין במוסקבה המשך עלילותיו של יונה שקט. כמו כן צריכה לצאת נובלה חדשה שלי במגזין של בוריס סטרוגצקי.

האם יש מוטיבים יהודיים בספרים שלך?

תמונת עטיפה של "אנשי הקוד ".

עמנואל: "אנשי הקוד" היה ספר שעסק בביאת המשיח, למרות שאני לא אדם דתי. הרעיון בספר הוא שהתנ"ך כולו הוא קוד גנטי של איש העתיד. מספיק לחזור על הכתוב והאדם מתחיל לעבור לשלב האבולוציוני הבא. בספר, תפקידה של הגלות היא שהיהודים יפיצו את הקוד הגנטי שלהם בין העמים כדי שבבוא העת יעברו שינוי גם כן. הסינים, ההודים והיפנים לא עוברים את השינוי הזה כי הם כמעט ולא באו במגע עם העם היהודי. מי שעובר לשלב הבא מתחיל ליישב את הכוכבים בהם מוקמים מאות דגמים של ישראל. הרומן מסתיים בכך שמגלים שהתורה מרכיבה את הרומן עצמו אם משנים את סדר האותיות שבה…

אגב, "אנשי הקוד" יצא שוב ב-2006 ברוסיה במהדורה חדשה.

בסוף שנות ה-90 יצרתי דמות של גיבור ישראלי בשם "יונה שקט" שמטייל בגלקסיה ומתעסק בדברים שונים, מאסטרולוגיה ועד המצאות מטורפות ושכתוב של קלאסיקות.

הוא מתחיל כשגריר ישראלי בכוכב אחר ובכדור הארץ קיימת מדינה בשם "ארצות הברית של ישראל" שנוצרה כשישראל כבשה את ארצות הברית…

אני חושב שבניגוד למדע בדיוני ישראלי טיפוסי הכתיבה שלי היא יותר אופטימית.

עד כמה אתה ידוע ופופולארי בעולם דובר הרוסית?

עמנואל: אני פופולארי בקרב הדור הבוגר. באוקטובר שנה שעברה היינו בכנס מד"ב בחצי האי קרים והאנשים המבוגרים הכירו אותי אך הצעירים לא זיהו אותי גם אם הם קראו ספרים שכתבתי.

עד היום יצאו 14 ספרים שלי בכ-5 אלף עותקים כל אחד בנוסף לאותו ספר ראשון שיצא ב300 אלף עותקים. פרסמתי גם הרבה חומר מגזיני.

האם הספרים שלך זכו לאהדת המבקרים? והאם הם זכו בפרסים ספרותיים?

עמנואל: בפרס הראשון שלי שהיה פרס "אהדת הקהל" זכיתי ב-1982. ב-1997 זכיתי בפרס "כותב המד"ב הכי טוב מחוץ לרוסיה". בכנס המד"ב בקרים ב-2009 זכיתי בשני פרסים: פרס על כתיבת מד"ב ופרס על תרומה לספרות. בפרס האחרון שלי זכיתי בכנס "פורטל" באוקראינה.

עטיפת ספר מאת פסח עמנואל

איזה עתיד אתה רואה לשפה הרוסית ולספרות בשפה הרוסית בארץ?

עמנואל: אני חושב שכבר היום רוב חנויות הספרים בשפה הרוסית נמצאות בקשיים. הספרים ברוסיה יקרים מאוד ובארץ המחיר עולה פי 2. אני חושב שהמצב יחזור למה שהיה לפני 25 שנה כלומר בת"א יישארו שתי חנויות לספרים ברוסית בסך הכל. לאט לאט רוב האנשים עוברים לקניית ספרים דרך האינטרנט. עכשיו גם מתחילה תופעה של הדפסת ספרים על פי הזמנה אישית. יש לנו חברה שמוציאה מגזין בשם "שביל החלב" דרך האינטרנט. עכשיו הוצאנו אסופה שאנו מדפיסים על פי הזמנה אישית מראש.

גם המצב בעיתונות בשפה הרוסית הוא לא מזהיר. רוב העיתונים יוצאים בתפוצה קטנה מאוד. הנוער לא קורא אותם. אני לא אופטימי בקשר לעתיד השפה הרוסית בארץ.

האם זה לא מפריע לך שבקרב הישראלים דוברי העברית כמעט ולא שמעו על עליך ועל הספרים שלך?

עמנואל: זה לא מפריע לי במיוחד.

האם אתה רואה אפשרות בעתיד שכמה מספריך יתורגמו לעברית?

עמנואל:סיפור אחד שלי נמצא בתהליך של תרגום ואני מחפש במה כדי לפרסם אותו. המו"לים בארץ לא רוצים לתרגם את הסיפורים שלי שכן זה יקר ויכול להיות שזה לא מסחרי. ספרי מד"ב רוסיים לא מתורגמים כי לא בטוח שהם ימכרו. ספרי מד"ב אמריקאים ואנגליים נותנים יותר בטחון כלכלי. אף אחד לא רוצה לקחת סיכון. אם היו מציעים לי את האפשרות הייתי שמח אם סיפורים שלי היו מתורגמים לעברית ולאנגלית. סיפור אחד שלי תורגם לאנגלית עוד בהיותי בבריה"מ. עוד סיפור שלי תורגם לצרפתית ויצא במסגרת אסופה של מד"ב רוסי מתורגם לצרפתית. סיפור נוסף שלי תורגם פעם לבולגרית ולגרמנית.

הטכנולוגיה התקדמה מאוד אך האדם נותר כשהיה. איך אתה רואה את האדם בעתיד?

עמנואל: האדם לא יתפתח מבחינה אבולוציונית אך יכולים להיות שינויים גנטיים. בעוד מאה שנה האדם יעוצב דרך הנדסה גנטית על פי הזמנה ממש. תתחיל אבולוציה מלאכותית. התערבות מלאכותית תעלים בעיות גנטיות וחסרונות מולדים. מבחינה מנטאלית ותודעתית המוח כמעט ולא ישתנה. הערכים ישתנו אך התודעה הפיזית לא תשתנה.

האם המידע הרב אשר זמין היום דרך כלי התקשורת ודרך האינטרנט עשה את קהל הקוראים ליותר אנין טעם ובעל דרישות גבוהות יותר ואת תהליך היצירה לקשה יותר?

עמנואל: זה לא עשה את תהליך היצירה לקשה יותר. האינטרנט עשה את הכתיבה לקלה יותר שכן ניתן למצוא חומר רקע על כל נושא בתוך דקות ולא צריך ללכת בשביל זה לספריות. כיום יוצאים כ-500 ספרי מד"ב מקוריים ברוסית בשנה אך מספר העותקים הכולל שווה למספר העותקים הכולל שיצא בבריה"מ – פשוט המבחר גדל פי מאה. קשה למצוא ולברור דברים טובים מבין מה שיוצא. במערב הבעיה קיימת מזה כ- 50 שנה. יש שם שיטה טובה יותר של הערכה ומתן פרסים ולכן מלאכת הברירה נעשית לקלה יותר. ברוסיה כיום לא יוצאים כמעט ספרים שהם מדע בדיוני אמיתי והרוב זה פנטזיה ואימה. סופר מדע בדיוני "קשה" כמו גרג איגן האוסטרלי שמוכר מיליוני עותקים מספריו במערב וזוכה בכל הפרסים הנחשבים – נכשל ברוסיה.

האם הכתיבה שלך וחיי היצירה שלך השתנו עם העלייה לישראל?

עמנואל: כן, כמובן. בעשרים השנים שבהם אני חי בישראל כתבתי פי עשרים ממה שכתבתי במהלך עשרים השנה הקודמות שעברו עלי בבריה"מ. העבודה כאן גרמה לי לכתוב כעשרים סיפורים בשבוע בתקופות מסוימות. כך יצרתי את דמותו של המפקח ברקוביץ' שהוא דמות של בלש במשטרת ת"א שכיכב בכ-300 סיפורים שכתבתי. כיום אני מפרסם סיפור בלשי – קולינרי כל חודש במסגרת מוסף האוכל של העיתון "וסטי". אני יכול לכתוב יותר בישראל שכן כאן זה העיסוק העיקרי שלי. בשנות התשעים היו יותר הזדמנויות לפרסם בעיתונים רוסיים בארץ ועכשיו העיתונים הרוסיים גוססים ואני מפרסם את רוב החומר שלי ברוסיה בה יש יותר הזדמנויות מאי פעם לפרסם במגזינים שונים.

האם אתה רואה עתיד לז'אנר המדע הבדיוני?

עמנואל: אני מאמין שבעתיד הקרוב יישאר רק מד"ב. כבר ב-1994 מאיה קגנסקיה דיברה על מותה של הספרות הריאליסטית. היום אין כמעט ספרות שאינה מתובלת במיסטיקה וכו'. הספרים הפופולאריים במערב הם ספרים עם אלמנטים דמיוניים, כמו הספרים של דן בראון למשל. גם רוב הספרים שזוכים בפרסים הספרותיים יש בהם אלמנט פנטסטי. גם ברוסיה המצב דומה ובפרס ה"בוקר" הרוסי זוכים בעיקר ספרים עם אלמנטים פנטסטיים. רוב הסופרים שהיו ריאליסטיים מאמצים אלמנטים פנטסטיים.

מה נותן לך השראה?

עמנואל: אני חושב שצריך לכתוב כל יום, עם או בלי השראה. כשאתה מגיע לרמה מסוימת, אתה כותב כל הזמן, לפעמים טוב יותר ולפעמים טוב פחות.

מה הייתה רוצה לשנות בחברה בישראל?

עמנואל: הייתי רוצה למשל לשנות את היחסים בין העדות כדי שיהיו נעימים יותר. הייתי משנה את מערכת החינוך. חסרה פה משמעת. התלמידים יכלו ללמוד פי עשר יותר טוב אם הם היו יושבים בשקט. תוכנית הלימודים עצמה היא טובה אך המורים נאבקים בבעיות משמעת.עוד בעיה היא שבגלל שהמדינה היא קטנה והאפשרויות לתעסוקה הן מוגבלות יש בריחה של המוחות הטובים לחו"ל.

האם השינויים הטכנולוגיים של השנים האחרונות מצאו ביטוי ביצירות שלך?

עמנואל: המדע הבדיוני חזה את כל השינויים הללו עוד קודם. כך למשל כתבתי נובלה על הנדסה גנטית עוד ב-1986. כל מה שחדש היום המד"ב דיבר עליו כבר לפני עשרים שנה.

האם אתה יכול לחזות את השינויים שצפויים בתחומי המדע והחברה ב-20-40 השנה הקרובות?

עמנואל: החברה כמעט ולא תשתנה תוך 20-40 שנה. בתחומי המדע לעומת זאת יהיו התפתחויות רבות: מחשבי קוואנטים שבהם מעבד קטן בגודל של מולקולה יוכלו לעשות חישובים שדורשים היום מיליארדי שנים. התצוגה תהיה בצורה של הולוגרמה. הממשק יעבור ממשק קולי לממשק מחשבתי. מספיק שתחשבו על משהו וזה יוצג. החיים יתארכו הודות לננו טכנולוגיה. התפוצה של חידושים אלה תלויה בכלכלה – כמו שהמחשבים הראשונים היו יקרים ואח"כ נהיו זולים, כך כל הדברים יהפכו למשתלמים ונפוצים עם הזמן.

מי הם סופרי המד"ב האהובים עליך ומה הן היצירות שאתה הכי אוהב?

עמנואל: מבין הרוסים אלה האחים סטרוגצקי. מבין האחרים זה היינליין, אסימוב וסימונס. היצירות האהובות עלי הן: "כדור הארץ מיליארד שנים לפני קץ העולם" של האחים סטרוגצקי, "ההיסטוריה של העתיד" של היינליין שמאר היסטוריה של 500 – 600 שנה בעתיד, "אילייג' ביילי" (מסדרת הסיפורים "בלשים פנטסטיים") של אסימוב ו"היפריון" של דן סימונס.

האם אתה חושב שהנוער של היום לא קורא ספרים ולמה?

עמנואל: הנוער של היום כן קורא, פשוט בצורה אחרת. הוא קורא מהמחשב ומהאינטרנט למשל. היום קוראים פחות ספרי מדע וספרים טכניים שכן את כל זה אפשר למצוא באינטרנט. לא קוראים יותר או פחות אלא פשוט קוראים בצורה שונה.

מה היחס שלך למציאות החיים בישראל ולהישגים של ישראל?

עמנואל: ההישגים של ישראל הם מרשימים מאוד, במיוחד בתחום המדעים. ישראל מובילה במספר המאמרים המדעיים האקדמיים לנפש ובמספר ההתייחסויות למאמרים ישראליים במאמרים בעולם. ההישגים בתחום ההיי טק מרשימים מאוד גם כן. בכל תחום שישראל מנסה היא מגיעה למקומות הראשונים בעולם. בקשר למציאות החיים בארץ, המתיחות בחברה הישראלית היא לא יותר גבוהה ממה שניתן היה לצפות מחברה שבה נאספו כ"כ הרבה אנשים ממקומות שונים בעלי מנטאליות שונה. ממה שידוע לי, במספר הפשעים לנפש ישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם מהסוף. מספר הרציחות לנפש בארץ נמוך יותר פי 10 מאשר במוסקבה למשל. העיתונאים מעוררים פאניקה לשווא במטרה למכור עיתונים.

איך אתה רואה את העתיד הקרוב של ישראל? האם נוכל להגיע לחיי שלום ושלווה?

עמנואל: אולי יהיה פה שלום בעוד 200 שנה. אי אפשר להכריח אנשים לעשות שלום בצורה מלאכותית. כל עוד העמים לא ירצו שלום ביניהם – כל ההסכמים הם חסרי טעם.

בעתיד, ישראל תהפוך לאחת המדינות המובילות בעולם בכל התחומים. אני לא חושב שמתישהו ישראל תיזרק לים כמו שכותבים על זה. אם לאיראן תהיה פצצה גרעינית סביר יותר להניח שהיא תשתמש בה מול ערב הסעודית או מול מצרים ולא מול ישראל. האזור זקוק לישראל כאויבת נצחית כדי לא להלחם אחד בשני. הם גם לא ישתמשו בפצצת אטום מול ישראל מפחד לפגוע במקומות הקדושים למוסלמים. יהיו כאן סכסוכים מקומיים אך לא בסדר גודל של הטלת פצצת אטום.

 

וראו גם

העתיד על פי סופרי המדע הבדיוני הרוסיים

תחיית התרבות הרוסית בישראל

"שביל החלב " מגזין מדע בדיוני ישראלי ברשת בעריכת פסח עמנואל

 

החלקים הקודמים בסדרת "אנשי הקוד" :

אנשי הקוד סצינת המדע הבדיוני הרוסי בישראל  החלק הראשון

החלק השני-סופר מקובל ומזכ"ל

החלק השלישי -הבלדה של דניאל קלוגר

עטיפה של "אנשי הקוד".

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני עם התגים , , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על אנשי הקוד-החלק הרביעי -הענק של המדע הבדיוני הרוסי בישראל

  1. פינגבאק: אנשי הקוד « המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*