משה דור: שישה שירי דעיכה

בתצלום "חבורת לקראת". משמאל: משה דור.

תהיות

כָּאן, בֵּין דְּעִיכֻיּוֹת אֱנוֹשׁ, שָׁמַעְתִּי מֵאֵי אֵלוּ יוֹשְׁבֵי סַפְסָל

שֶׁפְּלוֹנִי הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ וּמִיָּד הִתְחַלְתִּי תּוֹהֶה לְאֵיזֶה עוֹלָם.

הֶהָיָה זֶה אָחוּ רוֹחֵץ בְּשֶׁמֶשׁ עֲדָנִים, זְרוּעַ פְּרָחִים נְדִירִים

בְּיָפְיָם, וּבָרֶקַע זִמְרַת מַלְאָכִים עֲרֵבָה לְהַפְלִיא,

אוֹ כִּבְרַת שְׁאוֹל שֶׁל עֹנִי וַעֲזוּבָה מַצְחִינִים בַּחֲצִי אֲפֵלָה

וְתִלֵּי אַשְׁפָּה וְצִבּוּרֵי צְמִיגִים מְשֻׁמָּשִׁים?

וְאוּלַי לֹא הָלַךְ כְּלָל אֶלָּא נִשְׁאַר קוֹפֵא עַל מַחְשֵׁבוֹ,

וְעַל הַצַּג רֵאשִׁית שׁוּרַת-שִׁיר מֻשְׁלֶמֶת בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ

וְאַף יוֹתֵר מִזֶּה בְּמַה שֶּׁכְּבָר לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לְהַקְלִיד?

אֶל נָכוֹן הֲיִיתִי מוֹסִיף וּמְהַרְהֵר בְּוַרְיַצְיָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת

שֶׁל הָאוֹרֵחַ מִפִּוֹרְלוֹק אַךְ צִנָּה עָמְדָה בַּאֲוִיר וְהַעֲצָמוֹת

הַזְּקֵנוֹת שִׁוְּעוּ לַחֶדֶר הֶחָמִים וּנְטוּל הַקֻּשְׁיוֹת.

 

 

סירטאקי

רֹחַק הוּא צִמְצוּם: הַמַּבָּט נִרְתָּע

מִפְּנֵי הֶחָלָל, מְבַקֵּשׁ לְהִסְתַּתֵּר

בַּדְּיוּנוֹת שֶׁנִּכְרוּ, בַּשִּׁקְמִים שֶׁנִּכְרְתוּ.

אַךְ אַתְּ, הֲיִי בַּאֲשֶׁר תִּהְיִי, צַוִּי עַל

הָרַגְלַיִם הַכְּבֵדוֹת, אוֹצְרוֹת-הַזְּמַן הַלָּלוּ,

לְחוֹלֵל וְהֵן, בְּאַהֲבָתָן הַנּוֹאֶלֶת

הַנִּפְלָאָה, תְּפַזֵּזְנָה בַּסִּרְטַקִּי שֶׁל

זוֹרְבָּה עַד כְּלוֹת הַגּוּף, הַנֶּפֶשׁ:

עֵינַיִךְ תִּרְאֶינָה, תִּדְמַעְנָה.

 

 אַתְּ שְׂמֵחָה

אַתְּ שְׂמֵחָה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב שֵׁנִית לְאַחַר

תְּקוּפַת אֵלֶם וְאִלּוּ אֲנִי חוֹשֵׁב אֵיךְ

שַׁלְהֶבֶת נֵר דּוֹעֵךְ לְפֶתַע מִתְלַקַּחַת

בְּעָצְמָה בְּטֶרֶם תִּכְבֶּה.  כַּמּוּבָן אֵינֶנִּי

אוֹמֵר זֹאת בְּקוֹל.  הַשִּׂיחוֹת הַמְרַתְּקוֹת

בְּיוֹתֵר בֵּינֵינוּ מִתְקַיְּמוֹת בִּשְׁתִיקָה.

וְהִנֵּה גַּם הַשֶּׁמֶשׁ הִפְצִיעָה אֶצְלֵנוּ

מִבַּעַד לְחַלּוֹן עָבִים וְאֶצְלְכֶם וַדַּאי

שִׂיחַ הַעֲרָבָה, בְּתוֹךְ הַשֶּׁלֶג, כְּבָר

מְכֻסֶּה בְּתִפְרַחְתּוֹ הַצְּחֹרָה, הַעֲנֻגָּה.

 

 

לֶטֶא

 

בֶּעָרוּץ שֶׁל "נֵישְׁיוֹנָאל גִ'יאוֹגְרָפִיק" רָאִיתִי

לֶטֶא רָץ עַל פְּנֵי הַמַּיִם—נַחַל אוֹ אֲגַם—

בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה וְרַגְלָיו לֹא שָׁקְעוּ כְּלָל.

חָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּשׁוּעַ רַק הָלַךְ עַל מֵי הַכִּנֶּרֶת

לְעֵבֶר תַּלְמִידָיו שֶׁצָּפוּ בּוֹ מִסִּירָתָם בְּעֵינַיִם

פְּעוּרוֹת. הַאִם יֵשׁ בִּכְלָל מָקוֹם לְהַשְׁוָאָה?

כְּלוּם אַהֲבָתִי אוֹתָךְ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, שֶׁהִיא

עַכְשָׁיו לִבְנַת שֵׂעָר, גּוֹרֶרֶת רַגְלַיִם, זְקוּקָה

לְאוֹקְיָנוֹס כְּדֵי לְהוֹכִיחַ עַל פָּנָיו הָעוֹלוֹת,

הַיּוֹרְדוֹת, אֶת זִיקָתָהּ לְלֶטֶא אוֹ לְיֵשׁוּעַ?

  

שתיקה

אִם אַתְּ שׁוֹמֶרֶת מֶרְחָק מִמֶּנִּי

כְּדֵי לְעוֹרְרֵנִי לְהִתְפַּיֵּט, מַדּוּעַ לֹא

תִּבְחֲרִי לָךְ גַּלַּכְּסִיָּה רְחוֹקָה יוֹתֵר?

שִׁירַי שׁוֹתְתִים מִתּוֹךְ עוֹרְקִים

פְּתוּחִים: אַתְּ מוֹנָה כּוֹכָבִים

וַאֲנִי סוֹפֵר אֶת רִגְעֵי הַהִתְרוֹקְנוּת,

עַד אֲשֶׁר הֵד כְּזֶה הַנִּמְלָט מֵחָבִית

רֵיקָה יְטַלְטֵל אֶת הָרְחוֹב הַנִּדְהָם,

חֶבְרוֹת הַתְּעוּפָה יוֹדִיעוּ עַל בִּטּוּל

טִיסוֹת, שִׁירֵי זַ'אק בְּרֶל יִרְעֲמוּ

מִכָּל מַעַרְכוֹת הַכְרִיזָה וַאֲנִי לֹא

אֶכְתֹּב אַף לֹא מִלָּה אַחַת, מַסֵּכַת

הַגַּז שֶׁל שְׁתִיקָתִי תַּעֲלִים אֶת

פָּנַי מִמֵּךְ שָׁם עַל עֲנַן הָאֵפֶר

שֶׁל חַיַּיִּךְ.

 

 כאן מתחיל הסתיו 

כָּאן מַתְחִיל הַסְּתָו בַּ-23 בְּסֶפְּטֵמְבֵּר: הַתַּאֲרִיךְ

כָּתוּב וְחָתוּם בְּלוּחַ-הַשָּׁנָה, וְהַסַּפְקָנִים מִסְתַּכְּלִים

עַל סְבִיבוֹתֵיהֶם, רוֹאִים אֶת הֶעָלִים בִּכְמִישָׁתָם

הַצִּבְעוֹנִית וּבַעֲרָבִים יָחוּשׁוּ בַּצִּנָּה הַמִּתְגַּנֶּבֶת

מִבַּעַד לְמִקְטֹרְנֵיהֶם הַדַּקִּים.

 אַךְ בַּמּוֹלֶדֶת הַנִּסְתֶּרֶת עֲדַיִן יֵשׁ יָמִים חַמִּים

כְּכִבְשָׁן וְאִם גַּם צָצוּ חֲצָבִים בְּגִבְעוֹת הַחוֹל

שֶׁל מִישׁוֹר הַחוֹף שֶׁטֶּרֶם נִגְזַר דִּינָן לְהִבָּנוֹת,

בַּלֵּילוֹת הַהֲבִילִים, רְחוּשֵׁי הַיָּם, זוֹחֲלִים בֵּינֵיהֶם

מְרַצְּחִים מִן הָאַגָּדוֹת, הַסַּכִּינִים מַבְלִיחִים בֵּין

שִׁנֵּיהֶם הַמְהֻדָּקוֹת.

 

 

הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*