ספינת האוויר של הרצל :החלק השני

דוד שווארץ ממציא ספינת האוויר האמיתית.

לרגל 150 שנה להולדתו של הרצל להלן כתבה על סיפור שפירסם הרצל ב1896 זמן קצר לאחר פירסום “מדינת היהודים ” “ספינת האוויר המונחית ” שבו תיאר ממציא יהודי של ההמצאה הדמיונית מכל ספינת האוויר שאת חייו תיאר כאליגוריה לחייו שלו כמושא לבוז ולעג בגלל רעיונותיו.

החלק הראשון של הכתבה

בזמן שפירסם הרצל את הסיפור הוא לא ידע שגם הוא הפך לנבואה שתתגשם בתוך שבועות מעטים ! שכן בממש במקביל לכתיבת הסיפור עמל יהודי הונגרי אחר בשם דוד שוורץ על המצאת ספינת האוויר וב1897 כמה חודשים לאחר הקונגרס הציוני הראשון הוא ניסה את ספינת האוויר והיא טסה בהצלחה.

אלא שהממציא לא זכה לראות בהצלחת המצאתו שכן הוא מת לאחר זמן קצר.

אך ספינת האוויר שלו הפכה לבסיס לספינות האוויר ששלטו מאז בשמי העולם במשך עשרות שנים. אלא שהן נקראו “צפלין ” על שמו של הגרמני שקנה את זכויות להמצאה מאלמנתו של דוד שוורץ.

להלן  החלק השני של המאמר על התחזית והפרשה המדהימה.

דוד שוורץ נולד בעיר קטנה בשם קסטהלי בהונגריה ב21 בדצמבר 1845 והוא עבר לגור בזגרב קרואטיה שם היה סוחר עצים.הוא הקים בתי נסירה ומפעלים אחרים לעיבוד עצים לצרכי בניין ומלאכה. הוא היה איש מסחר אדם שלא במיוחד התעניין בהנדסה וטכנולוגיה אם כי פיתח כמה שכלולים בעיבוד עצים . אלא שאיתרע גורלו והיה עליו לבלות חורף שלם בבקתת עץ ביערות העבותים בהרי הקרפטים בהונגריה בהשגיחו על כריתת עצים שאותם קנה ומחכה להפשרת השלגים .כדי להעביר את השעות הארוכות .הוא אהב לקרוא בעניייני רוח והגות ואישתו הייתה נוהגת לשלוחי ארגז ספרים חדשים לפי בחירתה מידי שבוע. יום אחד החליט שהוא רוצה להגות גם בעניינים טכניים וענפי מדע שונים. יום אחד קיבל מאישתו ארגז ספרים שעסקו בענייני ספרות ופילוסופיה בנושאי טכנולוגיה שונים ובינם מצא ספר לימוד למהנדסים שעסק בענייני מכניקה שונים שזה עתה הופיע .אישתו כתבה כי הוא שעוד לא עסק בעניינים טכניים לא ידע בוודאי אף כיצד להתחיל לעיין בו אבל דויד שוורץ היה מוכשר יותר משאישתו חשבה הוא החל להתעניין בבעיות טכניות שונות .

" מודל הכדור הפורח של הנרי גיפארד משנת 1852 , מעין "קדם ספינת אוויר ".

בספר הזה קרא שוורץ על מהנדס רכבות צרפתי בשם הנרי גיפרד שבנה כדור פורח לתעופה אך זה נפל והתנפץ אנשים לעגו לגיפרד ורעיונו וטענו כי הוא מטורף ורק בעלי דמיו חולה יכולים לחלום על הרמת שלושים טונות משא באוויר . והממציא איבד עצמו לדעת.

המחבר קבע שגיפרד לא היה מטורף אלא אומלל את כל הונו ביזבז על בניית ספינות אוויר ולבסוף התעוור והתאבד .הסיפור עשה רושם עז על שוורץ.

.הסיפור עורר את עניינו העז של שוורץ והוא החל לחשוב איך יוכל להצליח היכן שגיפרד נכשל.

והוא סוחר העצים שמעולם לא עסק בשום דבר דומה לזה החל לעסוק בכך גם הוא .ומסתבר שהוא גם מצא את הפיתרון .

הרעיון של גיפרד הוא נכון אמר לעצמו אלא שספינת האוויר חייבת להיות בנויה מחומר קל מוצק ואז עלה במוחו רעיון אולי יתאים החמרון האלומיניום שמשקלו קל מאוד בהשוואה למתכות אחרות .אבל גם חזקה מאוד , לבניית ספינת האויר.האלומיניום היה אז חדש מאוד ורק מעטים השתמשו בו . הוא חזר לזגרב כאדם שהיה לו עניין חדש ותשוקה חדשה בחייו להצליח היכן שגיפרד נכשל ולבנות ספינת אוויר מאלומיניום .

שוורץ היגיש בקשה לפטנט והחל בבנייה של ספינת האוויר .הוא זנח את עסקיו והחל להקדיש את עצמו רק לבניית ספינת האוויר.הוא פנה לנציגי המעצמות השונות ,בבקשה לתמיכה.

תחילה פנה לקיסרות האוסטרו- הונגרית שהוא היה אזרח שלה אך משרד ההגנה שאליו פנה דחה את בקשתו.

הוא פנה אז לרוסים ואלו גילו עניין.שוורץ הוזמן לרוסיה והחל לעבוד כמהנדס ממלכתי בבניית ספינת אוויר . בפטרבורג.ב1892 . הוא עבד שם במשך שנתיים . 4אלא שהחומרים שסופקו לו שם וכן הגז למילוי המעטפת היו מאיכות גרועה דבר שהי בעוכרי הספינה ומנע את המראתה.נוסף לכך איימה עליו סכנת מאסר . בהאשמה שהוא סוכן זר שוורץ נאלץ להפסיק את עבודתו הוא הרס את ספינה ונמלט מרוסיה עם דרכון מזוייף על שם אחד ולידמיר סוקולוב.

הוא הקדיש את חייו לנדודים מארץ לארץ לאסוף אמצעים לבניית השינה הוא הפך לנודד לאדם קנאי שנזון מהתקווה למצוא ממון לאותו דבר מופלא שביכולתו להציע ואשר נבצר ממנו להגשימו.

לבסוף הגרמנים גילו עניין בהמצאה

תאריך המראת ניסיון נקבע באוגוסט   1896  לפי הדיווחים אף הקיסר הפרוסי בא לצפות להמראה המנועים החלו לפעול .אולם הספינה לא התרוממה.הבדיקות הראו כי המימן אינו ראוי לשימוש וכי כמות הגז אינה מספיקה כדי להרים את הספינה הענקית . שווארץ קבע כי המימן אינו טוב יש להזמין מימן משובח מבית חרושת גדול בוינה ההזמנה נשלחה הממציא חיכה.

ב13 בינואר 1897 קיבל שוורץ שני מברקים מברלין.

במברק הראשון הודיע לו בית חרושת כימי שסוף סוף ביכולתו לספק לו את הגז הדרוש.המברק השני ממשרד המלחמה הגרמני שבו התבשר שניקבע יום להמראת ניסוי של ספינת האוויר שלו ניסוי שבו יצפה גם הקיסר וילהלם השני וכי המשרד יהיה מוכל לקנות את המצאה עם טיסת הניסוי תעלה יפה.

שוורץ קרא את שני המברקים התמלא בשמחה.השמחה הייתה כל כך עצומה שהוא קיבל התקף לב ומת במקום עקב לחץ דם גבוה.

אישתו של שוורץ מלאני יצאה למלא את מקום בעלה ולא שקטה עד שתוכניותיו הושלמו כליל ונבנתה ספינת אוויר בהתאם לתוכניות בעלה המנוח. הספינה שנבנתה על פי שרטוטיו של דוד שוורץ טסה לבסוף ב3 בנובמבר 1897 והתרסקה. אבל הניסוי נחשב למוצלח, מאחר שהדגם הצליח לטוס כמה מאות מטרים.


ספינת האוויר של דוד שוורץ.

David Schwartz Blimp / Airship / Zeppelin

בין הצופים בטיסה היה מומחה שעסק רבות בניסיונות ליצור מכונה מעופפת גרף פון צפלין. הוא החל להתעניין תעופה שנים קודם לכן, כאשר שימש משקיף צבאי במלחמת האזרחים האמריקאית וטס שם בכדורים פורחים,

הוא הצליח לשכנע את רעייתו של שוורץ, מלאני, למכור לו את התוכניות של ספינת האוויר והחל בטיסות משלו בספינת אוויר על פי הדגם של שווארץ .והטיסות האלו הסתיימו בהצלחה.

לאחר כשנתיים של עבודה מאומצת הושלמה הבנייה, וב־2 ביולי 1900, מעל רפסודה גדולה שצפה במימיו של אגם קונסטאנץ, התרוממה בכבדות ספינת האוויר המצליחה  הראשונה בעולם

קובץ:First Zeppelin ascent.jpg

ספינת האוויר של צפלין בטיסתה הראשונה.

על שמו של צפלין  נקראו מעכשיו ספינות האוויר הגרמניות, אם כי אלו התבססו בראש ובראשונה על התוכניות של שוורץ ששמו נשכח.

הנאצים כאשר היגיעו לשלטון עשו בכל שביכולתם כדי למחוק כל זכר לכך ששווארץ ולא צפלין היה ממציא ספינות האוויר.אולם החוזה שנערך בין צפלין ואלמנתו של שווץ ב10 בפברואר 1898 שמור עד היום בספריה הלאומית בירושלים .

הרצל ושוורץ

האם קרא שוורץ את הסיפור של הרצל שהתפרסם בזמן שהוא היה עסוק בהכנות לטיסה הראשונה ?

יש סבירות גבוהה שכן. עיתונו של הרצל היה נקרא בידי רוב היהודים המשכילים כמו שוורץ. אולם אם קרא אין אנו יודעים מה חשב על הסיפור.

האם ידע הרצל על הניסויים של דוד שוורץ? לדאבון הלב נראה שלא.בכל אופן הוא לא מזכיר אותו בשום מקום.

ידוע שהרצל ביקר בוינה את ויליאם קרס אחד מחלוצי התעופה וניחמו על שניסיונותיו הופסקו מחוסר אמצעים .הרי העולם התעניין יותר בהמצאה למגהץ חשמלי אבל עוד יקויים חלומו בעולם טוב יותר.ועוד אחרי שנים סיפר קרס על בקור זה של הרצל שהפיח בו רוח חיים "ראיתי את רעיוני טס באוויר".

ב1900 פירסם הרצל מאמר בשם "צפאלין וקרס " ( תורגם לעברית בכרך של כתבי הרצל "סיפורים "הוצאת הספריה הציונית תשכ"א בידי א.ש.שטיין ) שבו עסק בספינות האוויר של הגרף צפלין ובטיסה שביצע בספינת אוויר הנקראת על שמו ב1900 .

בראשית המאמר כתב "גרמניה תמיד בראש .הבט אל אשר תביט תמיד תמצא עתה את גרמניה בשורה הקדמית היא מקדימה ברעיון או במעשה ..בספינת האוויר גם אם אי אפשר עדיין להנחותה בשלמות .מכל מקום הרושם שמרץ תוסס זה בכל השטחים מעורר בך הוא עצום .רוצים הם להיות ראשונים ביבשה בקרוב גם בים ובעתיד אפילו באוויר….."

מעניין להשווות את הקטע הזה עם הקטע בסיפור ספינת האוויר המונחית שבה הדמות של האיש שחזר מפריס מדברת על ההתפתחויות הטכנולוגיות של הצרפתים בתחומים שונים.

אבל כמו בסיפור גם המאמר מסתיים בצורה ספקנית :

..לטוס ! ואם יעלה הדבר בידינו בים מן הימים האם ישופר בכך המין האנושי שיפור מהותי ? שאלה היא .לנוכח הנסיונות שהיו לנו עד כה אין ודאי לשום אדם את האומץ להשיב חיוב. ".

בעקבות פרסום פיליטון זה קיבל הרצל מכתב תודה מקראס..

אך הרצל אינו מזכיר כלל במאמר זה את דוד שוורץ שספינת האוויר של צפלין התבססה על תוכניותיו . ואין להעלות על הדעת שלא היה מזכירו עם ידע עליו. נראה שהוא לא ידע עליו. ומדוע שידע? רק מומחים מועטים בנושא שמעו על שוורץ. צפלין ככל הנראה מעולם לא התייחס בפומבי לחוב הרעיוני שלו לשוורץ.

הרעיון של ספינת האוויר כמשל למדינת היהודים המשיך לרדוף את הרצל עד לסוף חייו.

הוא מזכיר את ספינת האוויר שוב ושוב ברומן האוטופי שלו "אלטאנוילנד "( ארץ ישנה חדשה ) מ-1902.

"אין צורך באבן החכמים ואין גם צרך למצוא תחבלה לסדר את המגדל הפורח באויר. כל הדרוש כבר נמצא לתקן עולם. ויודע אתה, בר-נש, מי מסוגל להראות את הדרך? אך אתם, אתם היהודים! ויען כי מצבכם רע ממצב כל זולתכם. אין לכם מה לאַבד. אתם יכולים לעשות ארץ נסיונות בעד כל בני האדם – שם, ממולנו, מקום שם בקרנו עתה. על האדמה העתיקה. עליכם לברוא ארץ חדשה. תּל-אביב! "

"(אלטנוילנד סוף הספר הראשון בתרגום נחום סוקולוב.)

בחלק השני של הספר שבו גיבורי הסיפור מבקרים בארץ ישראל האוטופית של 1923 באופן ספציפי הרצל מדמה את ספינת האוויר כסמל לחזונות אוטופיים של קודמיו בלאמי ותיאודור הרצקה אדם שהקריירה שלו ואפילו שמו הקבילו באופן מוזר לזאת של הרצל עצמו.

אלה הם חלומות יפים או אם תרצו ספינות אוויר יפות ,אך לנהוג בהן אי אפשר

( אלטנוילנד ,תרגם שמואל שניצר )

הרצל חזר אל נושא ספינות האוויר בפעם האחרונה בנאום הנעילה של הקונגרס הציוני השישי ב-28 באוגוסט 1903 הנאום הפומבי האחרון בקונגרס הציוני האחרון שבו השתתף.

שם הוא מדבר על נתיב האוויר שאי אפשר לכבשו אלא בכוח ספינות אוויר מעופפות . "אמנם חייב אני לאמר לכם של אתמיד אפשר ללכת בקו האוויר. קו האוויר אינו מעשי . כל זמן שאין ספינות אוויר מודרכות ,וכל זמן שאי אפשר להלך בתוך העננים ,אילו אפשר היה להסתער על המטרה בקוו האוויר כי אז לא היה צורך במנהיגים. "

כמה חודשים לאחר מכן ב17 בדצמבר 1903 ביצעו האחים רייט את הטיסה המוצלחת הראשונה שלהם בכלי הכבד מהאוויר. מה חשב על כך הרצל לא ידוע ,הוא נפטר ביולי 1904.

הרצל היה לכאורה ספקני לגבי ספינת האוויר אבל חשב שלבסוף היא בהחלט תצליח כמו פרוייקט המדינה היהודית. ובכך צדק.

ספינות האוויר הקלות מהאוויר שפעם נחשבו לעתיד התעופה נעלמו לאורך השנים גם  כתוצאה מהתרסקויות של ספינות אוויר ידועות כמו "גרף צפלין " על שם ממשיכו של שוורץ ב;1939 – והוחלפו בכלי הטייס הכבדים מהאוויר .עם זאת לאורך השנים הוצעו תוכניות שונות להחזרתם לשירות ונראה שהן עדיין לא אמרו את המילה אחרונה.

סופר המדע הבדיוני פריץ לייבר פירסם ב-1975  סיפור ידוע של היסטוריה חלופית שאף זכה בפרסי הוגקו ונבולה לספור המדע הבדיוני הטיוב של השנה  בשם "עצור את הצפלין הזה" ( תורגם לעברית בגיליון "פנטזיה 2000 מספר 2) על עולם חלופי שבו גרמניה הקיסרית ממשיכה להתקיים וספינות האוויר "הצפלינים " שולטים בשמיים .

.ואנו איננו יכולים אלא לתהות לגבי ההיסטוריה חלופית שבה שוורץ הצליח להגשים את הפרויקט שלו ולבנות בהצלחה את ספינת האוויר הראשונה.

ראו גם

חוזה מדינת היהודים

הרצל ואטלנטיס:על עוד סיפור מד"ב מאת הרצל

"היזם בונפרטה" -סיפור של היסטוריה חלופית מאת תיאודור הרצל

אלי אשד על הרצל בבית הקפה

תחילתו של העולם כפי שהוא מוכר לנו :אורי דרומי על איך חזה הרצל את הטיסה הראשונה

יעקב שביט על הרצל והטכנולוגיה

דוד שוורץ האיש שהגשים את חזון ספינת האוויר של הרצל

ספינת האוויר של שוורץ

מדליה לזכרו של דוד שוורץ

עמי בן בסט על הצפלינים

אהרון האופטמן על שובן של ספינות האוויר

מה היה קורה עם שוורץ היה מצליח לפתח את ספינת האוויר?:היסטוריה חלופית

מדליה לזכרו של דוד שוורץ וספינת האוויר שלו.

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני, מדע פופולרי עם התגים , , , , . קישור קבוע.

4 תגובות על ספינת האוויר של הרצל :החלק השני

  1. פינגבאק: ספינת האוויר של הרצל « המולטי יקום של אלי אשד

  2. מאת משה פלאם:‏

    דרך אגב במקום אימייל אפשר לכתוב דוא"ל.

    הספריה הלאומית קנתה את החוזה המקורי וכן תכתובת בעניין. מסתבר שצפלין הבטיח בחוזה להזכיר את שוורץ בספינות האוויר שלו ולקראן על שמו של שוורץ. לכל אורך הדרך היה ברור שיש ויכוח לאומני בעניין. בספרו של אקרט מנכל מפעלי צפלין, הוא רושם שזה היה רק על מנת לשחרר את האלומיניום מהבלעדיות של שוורץ.

    בתערוכה בספריה הלאומית התברר ללא ספק שאכן פון צפלין גנב את הרעיון והתכחש לפטנט הרשום.

    בזמנו רשמתי את הערך בויקיפדיה עברית, כולל מקורות, אך אחד המקורות המרכזיים ירד מהרשת, וכעת אינני מוצא את המקור לתערוכה של הספריה הלאומית. אני מתקן את הערך באנגלית, שבו מתכחשים לפעלו של שוורץ, ואפילו לכך שיש טענות להשפעה על העיצוב של הצפלין.

  3. מאת משה פלאם:‏

    לכל אורך הדרך, הכוונה שלשוורץ היה ברור שמדובר באנטישמיות, ולכל אורך הדרך במהלך חייו. מסתבר שה"מלחמה" שלו נמשכת.

  4. מאת אלי אשד:‏

    יעקב שביט פירסם השבוע ב"הארץ " מאמר משלו על הסיפור של הרצל "ספינת האוויר המונחית ""מדינת היהודים המרחפת באוויר" שבו הוא חוזר על כמה דברים שנכתבו כאן ופורסמו לראשונה לפני שלוש שנים בדיוק אבל מוסיף גם דברים משלו.
    מסקנתו היא מה שהובא כבר כאן :"ספינת האוויר הייתה בעיני הרצל מטאפורה לכך שאפשר לתרגם רעיון הנראה בעיני רבים כהזוי ,למציאות.,וכך גם הרעיון הציוני :הדינמיות היא שתביא אותו "להתרומם באוויר" ולהיהפך למציאות".
    כאן :
    http://www.haaretz.co.il/misc/2.444/.premium-1.2192588

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*